באחת הפעמים שחברים באו לבקר, נחה עלי רוח האפייה. זה לא מובן מאליו עבורי. אני מבשל, ויש כאלה שאומרים שאפילו מבשל טוב, אבל אפייה זה סיפור אחר לגמרי. אז חברים מגיעים, ואמא תמיד הייתה אומרת שאי אפשר להגיש תה בלי עוגיות. אמא כבר מזמן לא איתנו, וגם אבא לא, אז איפה אצליח למצוא מתכון מוצלח לעוגיות? למזלי באחד הביקורים בישראל פגשתי את דודה דינה, אישתו של דוד משה שענתה ״עוגיות? מה הבעיה? יש לי מתכון מצוין בשבילך, קלי קלות״. ״אוקיי, אני כותב״ אמרתי מקליד לתוך הטלפון. דודה דינה התחילה להכתיב לי את המתכון כשהיא מסמנת באצבעות את הכמויות. ״אחת כוס מים, אחת כוס שמן, אחת וקצת סוכר״ ״כמה זה קצת?״ שאלתי ״לא הרבה״ היא ענתה ״אולי רבע כוס, חצי כוס שומשום, שתי כפות כוכב אניס, שתיים סוכר וניל, שניים אפייה, וקמח כמה שנכנס... זה הכל. אתה מערבב טוב, אחר כך פותח את הבצק דק אבל לא דק מידיי, וחותך לריבועים.״ ״באיזה חום התנור?״ שאלתי ״בינוני, לא חם מידיי״ היא ענתה. ״כמה זמן?״ המשכתי לשאול ״עד שהן משחימות אבל לא יותר מידיי שלא יישרפו, חום בהיר כזה״. פשוט נכון? ולגמריי ברור לא? האמת, שזה היה ממש פשוט, והאורחים לא השאירו אפילו פירור. לטובת אחותי ש״קמח כמה שנכנס״ לא ממש מסתדר לה, החלטתי לשכתב את המתכון והנה הוא כאן.
מרכיבים
½ 2 כוסות סוכר
¾ כוס סוכר
1 כף סוכר וניל
1 כף אבקת אפייה
½ כוס שומשום
1 כף כוכבי אניס כתושים דק
½ כוס שמן
½ כוס מים
מחממים תנור לחום של 350 מעלות (180 צלזיוס) .
מערבבים את כל החומרים לבצק חלק ביד או במיקסר עם וו גיטרה. אם הבצק דביק מידיי מוסיפים כף קמח, אם יבש מידיי מוסיפים כף שמן. מניחים ל 30 דקות.
מרדדים את הבצק על משטח מקומח למלבן בעובי של כחצי ס״מ. חותכים לריבועים של 3X3 ס״מ. (אני אוהב עוגיות בגדלים שונים ולא ממש מדייק). מחוררים מעט בעזרת מזלג כל אחד מהריבועים.
מניחים את העוגיות על מגש מכוסה בנייר אפייה ואופים כ 15 דקות עד שמשחים. מקררים על משטח רשת.
טועמים אחת לראות איך יצא, ועוד אחת כדי להיות בטוחים שהעוגיות מוצלחות, ואז עוד כמה רק כדי לוודא שכולן טובות. אם נשארו כמה עוגיות אפשר לשמור עד 4 ימים בקופסה אטומה.