סלט קוסקוס

 

אצל ההורים קוסקוס אכלו רק בדרך אחת. את הקוסקוס היו מכינים בעבודת יד, ומאדים מעל סיר מרק. בימים שאמא הכינה קוסקוס אי אפשר היה להיכנס אל המטבח הצפוף שלנו. בקערה אחת סולת שאותה היא הייתה מרטיבה לאט לאט במים,  תוך כדי ערבוב כדי שלא ייווצרו גושים.

Read more

סלט קינואה אדומה קייצי

 

״מה נאכל לצהריים? שאלתי כשאני עומד מול המקרר הפתוח בצהרי יום ראשון מהביל ונהנה מהאוויר הקר שזורם ממנו. ״ממש בא לי סלט״ ענתה הזוגה כשהיא יושבת מול המזגן. ״סלט? אנחנו אוכלים כל ערב סלט״ אמרתי. ״לא סלט כזה״ היא החזירה, ״אתה יודע מה אני מתכוונת״.

Read more

סלט אנדיב, תרד וערמונים קלויים

 

״אין שום דבר אחר?״ שאלתי אחרי שפתחתי את הסיר שעמד על הכיריים והצצתי לתוכו. ״לא״ ענתה אמא, ״שב, אני אכין לך צלחת״. ״לא״ עניתי, ״אני לא אוהב את זה, אני כבר אכין לי משהו״. ״מה?״ הקשתה אמא, ״סלט״ עניתי תוך כדי שאני פותח את המקרר. ״אבל סלט זה לא ארוחה״ המשיכה אמא.

Read more

סלט עדשים שחורות ובטטה

 

אחד הדברים האהובים עלי הוא חיפוש מתכונים חדשים, או שינוי של מתכונים קיימים. בדרך כלל כשאנחנו מתארחים או מארחים אלו הפעמים שנחה עלי חדוות היצירה ואני הופך את האורחים לשפני נסיון של מאכלים שמעולם לא הכנתי. באחת מהפעמים בקיץ שעבר שהתארחנו אצל חברים ושאלתי מה להביא, התשובה הייתה איזה שהוא סלט. ״מה את אומרת על סלט עדשים שחורות ובטטה?״ שאלתי את הזוגה. ״בטטה?״ היא הסתכלה עלי במבט מרחם, ״זה לא אחד מהירקות האלה שאתה לא אוכל?״

Read more

סלט חצילים מרוקאי

״מה קרה שאין סלטים?״ שאל אבא כשהתיישב לשולחן ארוחת הערב ביום שישי. ״לא הספקתי״ ענתה אמא, והמשיכה עם פירוט של מה כן היא עשתה באותו היום. היא הספיקה לנקות את הבית, לאפות 2 מגשי בורקס שיהיה לשבת בבוקר, 3 מגשי עוגיות ועוגה אחת, בכל זאת היינו 5 ילדים. בנוסף הספיקה להעמיד את סיר החמין שיתבשל כל הלילה, להאכיל אותנו צהריים, וקצת נשנושים של אחרי צהרים, לדאוג שכולנו נתרחץ, ולהכין ארוחת ערב שבת. רק מלספר על אני מתעייף.

Read more

חומוס

 

יש פעמים שאני לא ממש מבין מה הענין הזה בחומוס. בסך הכל מדובר בקטניה , טעימה אומנם אבל לא איזשהו דליקטס, טחינה קצת לימון שום ותבלינים . נשמע כמו מין ממרח נחמד, אבל לא איזה משהו שאי אפשר בלעדיו. אבל כל זה עובר לי כשאני יושב ליד שולחן עם צלחת חומוס טרי, פיתה טובה וסחוג. זה הרגע שבו אני שוכח את כל מנות השף עם השמות הפיוטיים, ומתמכר להנאה הצרופה השמורה לחומוס.

Read more