חומוס

יש פעמים שאני לא ממש מבין מה הענין הזה בחומוס. בסך הכל מדובר בקטניה , טעימה אומנם אבל לא איזשהו דליקטס, טחינה קצת לימון שום ותבלינים . נשמע כמו מין ממרח נחמד, אבל לא איזה משהו שאי אפשר בלעדיו. אבל כל זה עובר לי כשאני יושב ליד שולחן עם צלחת חומוס טרי, פיתה טובה וסחוג. זה הרגע שבו אני שוכח את כל מנות השף עם השמות הפיוטיים, ומתמכר להנאה הצרופה השמורה לחומוס.

עשרות אלפי מילים נכתבו כבר על חומוס. כל מדור אוכל בכל עיתון פרסם כמה וכמה מתכונים לחומוס, ואחת לכמה זמן כל מגזין כתוב או מקוון שמכבד את עצמו יוצא ב״סקר החומוס האולטימטיבי…״לפעמים נראה לי שאם תגיע לאי בודד שמתגורר בו ישראלי, תמצא שתי חומוסיות, אחת שהוא אוהב והשניה שבחיים לא יכנס אליה.
והמתכונים… כמה פעמים כבר ראיתי את המתכון הכי הכי לחומוס? האחד מדגיש שצריך להשרות את הגרגרים עם סודה לשתיה והשני אומר שייהרג ובל יעבור. שלישי ידגיש שמוכרחים לשטוף 3 פעמים תוך כדי השרייה בהטייה לשמאל והאחר יתעקש לא להפריע את מנוחת ותפיחת הגרגרים שלא יכעסו. וכמובן, לקלף או לא לקלף זאת השאלה… אם רק היה לי דולר עבור כל מתכון
אז אחרי כמה וכמה נסיונות מצאתי את המתכון שמצליח לי. הוא לא כולל שיחות נפש עם הגרגרים, ולא דורש ליטוף של כל אחד מהם. מה שכן חשוב בו זה הקפדה על חומרי הגלם, ובעיקר על סוג הטחינה, והרבה אהבה, והוא אפילו לא ממש מסובך.

אז הנה הוא בשבילכם
אני מכין כל פעם כמות חומוס שמספיקה לארוחה אחת, החומוס לא נשמר יותר מיום ואולי יומיים במקרר כי אין בו חומרים משמרים.

משרים את החומוס ללילה בהרבה מים, מחליפים ושוטפים את החומוס פעמיים שלוש (לא חובה אבל זה עוזר)
למחרת מבשלים עד שהגרגרים ממש רכים.

2 כוסות חומוס מבושל
¾ כוס טחינה משובחת (זאת שאני הכי אוהב היא טחינה לבנונית שנקראית אל וואדי)
2 שיני שום כתושות
½ כוס ממי הבישול של החומוס
2 כפות מיץ לימון טרי
מלח
קצת כמון (כמה זה קצת, רבע עד חצי כפית, תלוי בטעם.)

מכניסים למיכל פוד פרוססור עם להב מתכת חומוס מבושל, טחינה, מיץ לימון, שום כתוש, תבלינים ורבע כוס מים ממי הבישול של החומוס. מפעילים את הפרוססור על מהירות גבוהה. מוסיפים את שארית המים כף כל פעם לקבלת הסמיכות והמרקם הרצויים. טועמים מתקנים תיבול ומגישים מיד.