״אין שום דבר אחר?״ שאלתי אחרי שפתחתי את הסיר שעמד על הכיריים והצצתי לתוכו. ״לא״ ענתה אמא, ״שב, אני אכין לך צלחת״. ״לא״ עניתי, ״אני לא אוהב את זה, אני כבר אכין לי משהו״. ״מה?״ הקשתה אמא, ״סלט״ עניתי תוך כדי שאני פותח את המקרר. ״אבל סלט זה לא ארוחה״ המשיכה אמא. בצעירותי, הייתי אכלן ממש, אבל ממש גרוע. כשלא אהבתי את מה שאמא הכינה לאכול, וזה קרה לא מעט פעמים, סלט היה אחד הפתרונות הקבועים שלי. הסלט שלי היה פשוט, עגבנייה, מלפפון, גזר וזהו. הייתי קוצץ אותם דק, דק, מוסיף מעט מלח, פלפל שחור, שמן זית ומיץ לימון סחוט, מערבב היטב ואוכל. לפעמים כדי לגוון, הייתי מוסיף שמנת . אמא הייתה מכרכרת סביבי, מנסה לפתות אותי לטעום לפחות את מה שהכינה, אבל אני עקשן כמו כל טינאייג׳ר ולא מוכן אפילו לנסות. כשהסלט היה מוכן, והייתי מתיישב לאכול, כמו בריטואל קבוע אמא הייתה מתיישבת מולי ואומרת ״נראה טוב הסלט שלך״. ״רוצה קצת?״ הייתי שואל בחיוך, ״רק לטעום״ היא הייתה אומרת. מאז, הסלטים שלי עברו מהפך והם מכילים מרכיבים שפעם לא הייתי מוכן לטעום בכלל, אבל ארוחת סלט נשארה הרגל דיי קבוע.
מרכיבים
1 חבילה של בייבי תרד
1 אנדיב
2 חבילות ערמונים קלויים
1 כוס אגוזי מלך
1 קופסה שימורי תפוז מנדרין
רוטב
1 כף חומץ בלסמי
¼ כוס שמן זית
1 כף סילאן (או דבש)
2 שיני שום כתושות
כפית מלח
כפית פלפל שחור.
קוצצים את האנדיב לחתיכות גסות. חוצים את הערמונים. מערבבים את כל מרכיבי הסלט בקערה גדולה.
בצנצנת מערבבים את כל חומרי הרוטב, סוגרים את המכסה היטב ומערבבים.
יוצקים את הרוטב על הסלט, מערבבים ומגישים.
