לפני כמה (וכמה) שנים, כשהבן הגדול שלי היה עדיין קטן, היינו יוצאים לטיול יומי ברחובות השכונה בה גרנו. השכונה עדיין הייתה קטנה, עם חנויות קטנות של בעלי מלאכה, מסעדות משפחתיות וקפה אחד מיתולוגי.
Category Archives: Main course
קציצות בשר בשומר ואפונה ירוקה
כשאנחנו יוצאים לחופש, בעיקר למקומות בהם עוד לא ביקרנו, חלק גדול מוקדש להתנסות וטעימה של מאכלים מקומיים. בדרך כלל אנחנו מדלגים על ה"מסעדות התיירותיות" ומחפשים מסעדות קטנות, שכונתיות, מסעדות שהמקומיים אוכלים בהן. למזלי, כולם אצלנו אוהבים לחוות טעמים חדשים. הבן הצעיר למשל, מסתכל בתפריט ומזמין את המנה שעדיין לא אכל לפני כן.
כיכר בשר עם ערמונים בציפוי פריך של עשבי תיבול
לשמחתי, אצלי בבית כולם פודיז. אחד הדברים האהובים עלינו כמשפחה זה לנסות מאכלים חדשים. התחושה שאתה עומד לטעום מנה שלא טעמת לפני כן מעבירה בי, כמו גם בזוגתי ובשני המבקרים הכי קשים שלי, המתבגר והבוגר, רטט של הנאה.
פלפל ממולא ברוטב רימונים
״אמא, איך מכינים ממולאים?״ ״ממולאים? זה ממש פשוט״ ענתה אמא. עבור אמא כל תבשיל היה ממש פשוט. ובאמת, כשהייתי מסתכל עליה מבשלת, זה היה נראה פשוט מאוד.
עוף בזיתים ולימון
יש מאכלים שמתקשרים אצלי לאירועים או חגים. יש את אלה שברור למה הם מתקשרים כמו מופלטה למימונה, או עוגת דבש לראש השנה. אחרים מתאימים עצמם לכמה מועדים כמו בורקס גבינה לשבת ולחג שבועות, סיגרים מרוקאים מתוקים למוצאי יום כיפור וחנוכה, ויש את אלה שמתאימים כמעט לכל ארוחה.
קציצות דגים מרוקאיות ברוטב עגבניות
אחד הזיכרונות הכי חזקים מימי ילדותי הוא של אמא עומדת ליד השולחן במטבח הקטן והצר. בקצה השולחן מחוברת מטחנת בשר עשויה מברזל יצוק, בולטת מעט מחוץ לדופן השולחן. מתחת לפתח היציאה של המטחנה קערה עמוקה. לצד המטחנה, צלחות עם בצל, שום, פטרוזיליה, כוסברה ופרוסות לחם שהושרו במים ונסחטו, וכמובן בשר. חוץ מימי שישי, בימי שישי את הבשר החליפו פיסות פילה דג. כמו בטקס,
לפת שיכורה ממולאת בשר ברוטב תמרהינד
״מה זה, אבא?״ שאל אותי הבן הצעיר מסתכל על הצלחת שהנחתי מולו. ״לפת״ עניתי. ״לפת?״ הוא חזר אחרי מסתכל בי במבט תוהה. ״Turnip" אמרתי, ״ טורניפ בעברית זה לפת״. למרות שהוא מדבר עברית שוטפת ואם צריך גם קורא וכותב, יש עדיין מילים שהתרגום לאנגלית הכרחי.