טנזיה

טנזיה אכלנו אצל סבתא מצד אבא ,זו שאחותי קרואה על שמה. בכלל אצלנו במשפחה יש 3 שמעון, 2 חנה, 2 שולה, כך שכל פעם שהזכירו את השם שמעון היה מתלווה לזה שמעון של דוד משה או של דודה סימי. עד היום אצל חלק מבני הדודים שלי אני שמעון של דוד שלום.

אני זוכר כשנולד הבן הגדול שלי לקח לנו לא מעט זמן עד שמצאנו שם שאהבנו. את השם של הבן הצעיר בחר אחיו הגדול, וגם זה קרה בערך 3 שבועות אחרי שהצעיר נולד. בניגוד לנו, אצל ההורים שלי השם של הילד או הילדה היה ברור ומוכתב מראש. הבן הראשון על שם אבא של אבא, הבת הראשונה על שם אמא של אבא וכן הלאה. כשזוגתי הייתה בהריון עם הבן הבכור, ועוד לא ידענו אם זה בן או בת,  אבי בדרכו העדינה ניסה לכוון את בחירת השם ״דווקא שולה זה שם מאוד יפה״ הוא אמר. חנה אחותי קרויה על שם סבתי, והוא קיווה שאקרא לבת אם תיוולד שולה על שם סבתו. נולד בן. זה חסך את הצורך להסביר למה אנחנו בוחרים שמות אחרת.

מרכיבים 

1 ק״ג (2 פאונד) שורט ריבס

3 בצל פרוס

כוס שזיפים

כוס תאנים מיובשות חצויות

כוס משמש מיובש

כוס צימוקים

כוס אגוזי מלך

כף סוכר חום

3 מקלות קינמון

¼ כפית פלפל אנגלי גרוס

¼ כפית הל

¼ כפית ציפורן טחונה

5 פלפלים אדומים חריפים (לא חובה אבל ממש כדאי)

2 כפות סילאן

½ כפית מלח

כוס יין מתוק

½ 1 כוסות מים

מעט שמן לטיגון

במחבת גדולה מחממים מעט שמן. מטגנים את הצלעות כ 2 דקות מכל צד עד שישחימו. מוציאים ומניחים בצד. באותה המחבת מקרמלים את הבצל עם כף סוכר חום על אש בינונית נמוכה כ 15 דקות. מוסיפים את שאר החומרים והתבלינים ומערבבים. מוסיפים את היין והמים ומביאים לרתיחה. מכניסים חזרה את הצלעות למחבת, בין הפירות היבשים. המים צריכים לכסות את הצלעות, אם צריך מוסיפים מעט. מבשלים על אש נמוכה כ שעתיים וחצי, עד שהבשר ״נופל״ מהעצם, ולא נשארים כמעט מים. מגישים על אורז לבן או קוסקוס.