״למה אתה לא גומר מהצלחת?״ שאלה בתיה בקול נוזף ״לא טעים לך?״ מוסיפה במבטא הונגרי כבד. ״מאוד טעים לי בתיה, אבל שבעתי״ אני עונה. "תאכל עד הסוף, תמיד צריך לגמור מהצלחת״. אחת הדירות הראשונות שגרתי בהן כשלמדתי באוניברסיטה היתה בשכונה שאז הייתה מלאה בבתי עסק משפחתיים קטנים. היינו 3 שותפים בדירה, בנים, שהיכולות הקולינריות של שלושתנו ביחד הסתכמו בטיגון חביתה, וקליית טוסטים. מכיוון שגם ניסיונות הבישול האלו הסתיימו לא פעם במחבת שרוף ובית מלא עשן של טוס שנקלה יתר על המידה, הארוחות שלנו היו בעיקר מורכבות מסנדוויצ׳ים. לחיות על לחם ושוקולד למריחה זה אולי נחמד אבל לא ממש משהו שאפשר לחיות עליו לאורך זמן, כשרצינו לאכול ״אוכל אמיתי״ במחיר שסטודנטים יכולים לאפשר לעצמם היינו הולכים לאחת ממסעדות הפועלים שהיו בסביבה. האהובה עלינו מכולן הייתה המסעדה ההונגרית. מי שלא הכיר אותה לא ממש ידע לזהות שמאחורי הדלת המתקלפת שמעליה שלט קטן מסתתרת פנינה קולינרית. לא, גם אנחנו לא קראנו לה אז פנינה קולינרית, פשוט הלכנו לשם בכל פעם שהיינו צריכים לאכול אוכל ״אמיתי״. שם גיליתי את עוף בפפריקה שהפכה להיות המנה האהובה עלי. למרות שמנות האוכל היו עצומות בתיה שהייתה המלצרית אבל גם בעלת הבית של המסעדה, לא הייתה נותנת לנו לעזוב לפני שנגמור הכל מהצלחת.
מרכיבים
8 נתחי עוף (ירכיים ושוקיים)
תיבול לעוף
1 כף פפריקה מתוקה
1 כפית פפריקה
1 כפית אבקת צ׳ילי חריפה
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור
2 בצלים קצוצים
6 שיני שום פרוסות דק
1 כף פלפל ירוק חריף
1 פלפל אדום חתוך לקוביות
1 פלפל ירוק חתוך לקוביות
1 פלפל כתום חתוך לקוביות
3 עגבניות חתוכות לקוביות
1 כפית פפריקה מתוקה
1 כפית פפריקה
1 כפית אבקת צ׳ילי חריפה
1 כפית מלח
1 כפית פלפל שחור
מים לכיסוי
בקערית קטנה מערבבים את תבליני התיבול לעוף. מורחים היטב את ניתחי העוף בתערובת התבלינים.
מחממים מעט שמן במחבת או סיר עמוק. מוסיפים את העוף ומטגנים עד להשחמה משני הצדדים. מוציאים את העוף ובאותו הסיר מטגנים את הבצל עד שמזהיב. מוסיפים שום ומטגנים כדקה נוספת. מוסיפים את שאר החומרים והתבלינים ומערבבים היטב. מחזירים את העוף לסיר, מוסיפים מים עד לכיסוי ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה כשעה וחצי.
