״אמא קנתה את העוגיות האלה שאנחנו אוהבים״ קרא אלי אחי הקטן מיד כשחזרתי הביתה מבית ספר. ״איך אתה יודע?״ הקשיתי, ״זה עוד לא פסח״, ״ראיתי אותן כשהיא הוציאה אותן מהסל.״ הוא ענה. בלוטות הטעם שלי הגיבו מיד ודרשו סיפוק מיידי. ״איפה אמא?״ שאלתי מנסה שהרוק לא ייזל לי מהפה. ״היא הלכה למכולת״ ענה אחי. מיהרתי לארון העוגיות, חש על לשוני את הטעם המיוחד של העוגיות. הוצאתי את "הקופסה של העוגיות״ ופתחתי אותה. הבעת האכזבה שעלתה על פני לא השאירה מקום לספק. ״אלה סתם עוגיות רגילות״ פניתי בכעס לאחי ״עבדת עלי״. ״לא עבדתי עליך״ הוא ענה ״ממש ראיתי אותה מוציאה אותן מהסל״. ״אז איפה הן?״ ״לא יודע, לא ראיתי איפה היא שמה אותן.״ "אני יודע איפה הן״ קראתי תוך כדי שאני גורר כיסא, מעמיד אותו ליד ארון המטבח וממהר לטפס עליו. משם טיפסתי על השיש, וכשעמדתי על קצות האצבעות הצלחתי להגיע לידית של הארון העליון. ניסיתי לפתוח, אבל מכיוון שהייתי נמוך מידי לא ממש הצלחתי. ״תביא לי משהו לעמוד עליו״ קראתי לאחי. הוא רץ וחזר עם קופסת הצעצועים שלנו והניח אותה על השיש. ״תחזיק אותה שאני לא אפול״ אמרתי לאחי ועליתי עליה. תוך כדי שאני מנסה לייצב את עצמי על הקופסה המתנדנדת, הצלחתי לפתוח את הארון. המאמץ השתלם. הארון היה גדוש בעוגיות מכל הסוגים.בדיוק כשהצלחתי להוציא את חבילת העוגיות דלת הבית נפתחה. ״אתם לא יכולים לחכות לפסח?״ אמרה אמא בחיוך בוא, ״אני אעזור לך, שלא תיפול״ כשהיא נכנסת למטבח.
מרכיבים
3 כוסות בוטנים קלויים ללא מלח
¾ כוס סוכר
2 ביצים
1 כף סוכר וניל
½ כפית קינמון
½ כפית ציפורן טחונה
אבקת סוכר לציפוי
טוחנים את הבוטנים במערבל מזון עם להב מתכת טחינה גסה. מוסיפים את הסוכר וטוחנים היטב עד שהבוטנים והסוכר מתאחדים. מעבירים לקרעה עמוקה ומוסיפים את שאר החומרים. מערבבים היטב עד שנוצרת עיסה דביקה. מניחים לשעה.
מחממים תנור לחום של 180 מעלות (350 פרנהייט). שמים את אבקת הסוכר בכלי רחב. בידיים רטובות יוצרים כדורים בגודל של כדור פינג פונג. מגלגלים את הכדורים באבקת הסוכר עד שהם מכוסים היטב מכל הצדדים. מעבירים לתבנית אפיה ואופים כ 15 דקות עד שהעוגיות מזהיבות בקצוות ונסדקות מעט. העוגיות אמורות להיות עדיין רכות כשמוציאים אותן והן מתקשות מעט אחרי שהן מתקררות.
