״איזה עוגיות תכין הפעם?״ שאל הבן הצעיר כשקופסת העוגיות כמעט והתרוקנה, ״נראה לי עוגיות טחינה״. אי אפשר היה לטעות בהבעה שעלתה על פניו, ״טחינה??״ כן" עניתי, ״אתה אוהב חלבה נכון?״ ״כן״ הוא ענה. ״טחינה וחלבה מכינים מאותו חומר גלם, שומשום״. ״בסדר״ הוא ענה והלך לחדרו. התרגום של הבסדר זה משהו כמו אבא שלי עוד פעם התחיל עם ההמצאות הבלתי אכילות שלו...
אני אוהב טחינה, תמיד אהבתי. זהו אחד המאכלים האהובים עלי מאז שאני זוכר את עצמי. אני אוהב תבשילים עם טחינה כמו סינייה, טחינה ירוקה עם הרבה שום לימון ופטרוזיליה, ואפילו טחינה גולמית. אני יכול לאכול טחינה גולמית בכפית. כשהייתי צעיר, הייתי חותך בערך רבע של לחם לבן מהקצה, מוציא את ה״רך״ ממלא כמות נכבדה של טחינה גולמית, מחזיר את ה״רך״ ואוכל בהנאה מרובה. עד לא מזמן, טחינה התחברה לי בעיקר עם מאכלים מלוחים. את השילוב של טחינה בעוגיות ועוגות גיליתי רק בשנים האחרונות. כשהבן שלי ראה את עוגיות הטחינה בפעם הראשונה, הוא לא ממש התלהב. למזלי, בניגוד לאיך שאני הייתי בגילו, הילד הפודי שלי מוכן לטעום כל דבר. ״מממ, זה לא רע אבא״ אמר בפה מלא, ומושיט יד לקחת עוד אחת, ועוד אחת.
מרכיבים
200 גרם חמאה (¾ 1 סטיקס) מומסת
¾ כוס סוכר
כוס טחינה
כפית תמצית וניל
1/2 2 כוסות קמח תופח
אבקת סוכר
שקדים חצויים
בקערת מיקסר עם מקציפים את החמאה המומסת עם הסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה. מוסיפים את הטחינה וממשיכים לערבל עד שהיא נטמעת בתערובת. מוסיפים את תמצית הוניל ואת הקמח ומערבלים רק עד לקבלת בצק.
מחממים תנור ל 180 מעלות (350 פרנהייט). מניחים נייר אפיה על מגש/משטח אפיה. מכדררים כדורים בגודל כדור פינג-פונג ומניחים על המגש עם רווחים של כ 3 סנטימטר בין כדור לכדור. נועצים חצי שקד בכל כדור ואופים כ 18 דקות עד שהעוגיות נסדקות מעט. העוגיות נשארות בהירות ועדיין רכות, הן מתקשות אחרי שהן מתקררות. מפזרים אבקת סוכר, ושומרים עד 4 ימים (אם מצליחים להתאפק) בקופסה סגורה.
