ספינג׳
רוב רובם של מאכלי הילדות מתחברים לי עם אמא. היא הייתה זו שמבשלת ביום יום. המטבח היה הממלכה שלה, והיא שלטה בה ביד רמה. מידי פעם, בעיקר בחגים ואירועים מיוחדים, אבא היה נכנס גם הוא למטבח, ומכין מטעמים שהיו ״שלו״. זה לא שאמא לא ידעה להכין אותם, אבל אלו היו מאכלים של אבא. כאילו הוסיף להם איזה שהוא טעם סודי.
חנוכה היה אחד החגים שבו אמא ואבא שילבו כוחות ושניהם טרחו ועמלו במטבח. ״שאני אעשה ספינג׳״? היה אבא שואל רטורית, ״אם בא לך״ הייתה אמא עונה את התשובה הקבועה שלה. אבא היה נעמד מול השיש ומסתכל אל ארונות המטבח, אולי מריץ בראש את המצרכים הדרושים, ובזריזות מרשימה, מוסיף שמרים לקמח, קצת סוכר, קצת מלח, ומתחיל לשפוך מים תוך כדי לישה של הבצק. כמויות? אצלנו בבית לא היו לא כוסות מידה ולא כפיות מידה, הכל לפי העין. אחרי שתפח, ביד אמן היה יוצר טבעות מהבצק הדביק קמעה, ומכניס לשמן החם. את הנגלה הראשונה של הספינג׳ היינו אוכלים עוד לפני שהספיק להתקרר. היום זה בדיוק שנה מאז שאבא נפטר. אני מקווה אבא שיש לך ספינג׳ שם למעלה.
ספינג׳
מרכיבים:
1 ק״ג קמח (7 כוסות)
2 כפות שמרים יבשים
½ כוס סוכר
כ 800 מיליליטר (כ 3.5 כוסות) מים פושרים
כף מלח
כוס סוכר לציפוי
מערבבים את כל החומרים, לשים לבצק. הבצק דיי דביק. לכסות במגבת לחה ולהתפיח כשעה עד שהבצק מכפיל את נפחו. ללוש שוב רק כדי להוציא את האוויר ולהתפיח שוב ל 20 דקות.
לחמם שמן לטיגון עמוק. בידיים משומנות קורעים מעט בצק בגודל כדור פינג פונג, בעזרת האצבע יוצרים חור ומטגנים עד שמזהיב משני הצדדים.
שמים את הסוכר בצלחת גדולה מספיק, וטובלים את הספינג׳ עד שמצופה סוכר משני הצדדים. מגישים מיד.