מעמול
אתם מכירים את העוגיות האלה שנגמרות תוך כדי המעבר מהתנור לרשת הקירור? אלה, שמי שלא נמצא באזור כשהן מוכנות, יש סיכוי קלוש שהוא יזכה לטעום מהן? אצלנו זה היה המעמול.
קציצות בשר בשומר ואפונה ירוקה
כשאנחנו יוצאים לחופש, בעיקר למקומות בהם עוד לא ביקרנו, חלק גדול מוקדש להתנסות וטעימה של מאכלים מקומיים. בדרך כלל אנחנו מדלגים על ה"מסעדות התיירותיות" ומחפשים מסעדות קטנות, שכונתיות, מסעדות שהמקומיים אוכלים בהן. למזלי, כולם אצלנו אוהבים לחוות טעמים חדשים. הבן הצעיר למשל, מסתכל בתפריט ומזמין את המנה שעדיין לא אכל לפני כן.
תבשיל חומוס עם קייל וירקות שורש
״מה יש לארוחת ערב?״ שואל המתבגר תוך כדי שהוא משליך את התיק לפינת המטבח ופותח את המקרר. ״לא יודע״ אני עונה. ״אני מת מרעב״ הוא ממשיך. אחד ההרגלים שאנחנו כמשפחה משתדלים לשמור זה לאכול ביחד ארוחת ערב, מה שאומר שכל יום צריך לבשל. יש לי כמה כללים בסיסיים לבישול יום יומי.
סלט קינואה אדומה קייצי
״מה נאכל לצהריים? שאלתי כשאני עומד מול המקרר הפתוח בצהרי יום ראשון מהביל ונהנה מהאוויר הקר שזורם ממנו. ״ממש בא לי סלט״ ענתה הזוגה כשהיא יושבת מול המזגן. ״סלט? אנחנו אוכלים כל ערב סלט״ אמרתי. ״לא סלט כזה״ היא החזירה, ״אתה יודע מה אני מתכוונת״.
פסטה פירות ים עם עגבניות ואניס
אם אתם שומרים כשרות, או לא ממש אוהבים את מה שיש לים להציע, הפוסט הזה לא בשבילכם. למען הגילוי הנאות, פעם גם אני לא ממש התחברתי לפירות ים. גדלתי בבית שבו מאוד הקפידו על חוקי הכשרות, במדינה שבה פירות ים לא היו נפוצים. הפעם הראשונה שבה ראיתי מקרוב פירות ים הייתה בשנות ה 20 המוקדמות שלי.
כיכר בשר עם ערמונים בציפוי פריך של עשבי תיבול
לשמחתי, אצלי בבית כולם פודיז. אחד הדברים האהובים עלינו כמשפחה זה לנסות מאכלים חדשים. התחושה שאתה עומד לטעום מנה שלא טעמת לפני כן מעבירה בי, כמו גם בזוגתי ובשני המבקרים הכי קשים שלי, המתבגר והבוגר, רטט של הנאה.
סביצ׳ה
כשאיזבל (שם צרפתי בדוי) הזמינה סביצ׳ה הבטתי בצלחת בבעתה. כאחד שגדל בעיקר על אוכל מבושל בבישול ארוך, כשנתקלתי לראשונה בדגים חיים, לא ממש ידעתי איך לאכול את זה. דג חי היה בשבילי הדג ששחה באמבטיה לפני שיהפוך לתבשיל בארוחת ראש השנה.
סמבוסק גבינה
אני אוהב מאפים. מתוקים, מלוחים, מאפי גבינה, מאפי בשר, פירות...לא משנה, העיקר שיהיה עטוף בבצק. בילדותי, מאפים היו הסימן שהגיעה השבת. כבר בחדר המדרגות של בית הורי אפשר היה להריח את הניחוח המתוק של בורקסים שהרגע יצאו מהתנור.
פלפל ממולא ברוטב רימונים
״אמא, איך מכינים ממולאים?״ ״ממולאים? זה ממש פשוט״ ענתה אמא. עבור אמא כל תבשיל היה ממש פשוט. ובאמת, כשהייתי מסתכל עליה מבשלת, זה היה נראה פשוט מאוד.
סלט אנדיב, תרד וערמונים קלויים
״אין שום דבר אחר?״ שאלתי אחרי שפתחתי את הסיר שעמד על הכיריים והצצתי לתוכו. ״לא״ ענתה אמא, ״שב, אני אכין לך צלחת״. ״לא״ עניתי, ״אני לא אוהב את זה, אני כבר אכין לי משהו״. ״מה?״ הקשתה אמא, ״סלט״ עניתי תוך כדי שאני פותח את המקרר. ״אבל סלט זה לא ארוחה״ המשיכה אמא.
-
שמעון אזולאי
יש לי הרבה אהבות בחיים. הרבה מידי מכדי לפרט. אבל שתיים שנמצאות למעלה למעלה, בראש הרשימה, הן קולנוע ובישול. באופן אולי מפתיע, כילד, הייתי אכלן רע, מה זה רע, גרוע, הכי גרוע שאפשר. לא אכלתי שום אוכל שלא הייתה לו צורה גאומטרית ברורה ונפרדת. תפיסת העולם שלי הייתה הפרדת כוחות, כל מרכיב בארוחה צריך לעמוד ברשות עצמו.