קיש כרישה ובצלי שאלוט
קיש טעמתי בפעם הראשונה בדירה השכורה הראשונה שלי בתל אביב. היינו שלושה שותפים בתחילת שנות ה 20 . עד היום לא ברור לי איך כשאחד השותפים עזב, החלטנו לקחת כשותפה שלישית בחורה באמצע שנות השלושים שחזרה משהות ארוכה בקנדה. באותו הזמן, אמצע שנות ה 30 נראה היה לי כחצי רגל בבית אבות.
עוף בזיתים ולימון
יש מאכלים שמתקשרים אצלי לאירועים או חגים. יש את אלה שברור למה הם מתקשרים כמו מופלטה למימונה, או עוגת דבש לראש השנה. אחרים מתאימים עצמם לכמה מועדים כמו בורקס גבינה לשבת ולחג שבועות, סיגרים מרוקאים מתוקים למוצאי יום כיפור וחנוכה, ויש את אלה שמתאימים כמעט לכל ארוחה.
סלט קטניות אדום, שחור לבן
יש אנשים שמכינים בדיוק את כמות האוכל שצריך לפי מספר הסועדים. שמעתי שיש כאלה שמכנים קצת פחות ממה שצריך, הרוב נראה לי שמכינים קצת יותר מידי אוכל, ואני, אני מכין הרבה יותר מידי.
עוגיות רייבה
לא משנה אם אתם קוראים להן גרייבה, רייבה או ג׳רייבה, העוגיות האלה ממכרות. כשאני מכין אותן, אני חייב להסתיר חלק מהן שבני הבית לא יחסלו אותן לפני שהן תתקררנה. אני לא ממש זוכר מתי טעמתי את העוגיות האלו בפעם הראשונה, נראה שהן תמיד היו שם, חלק ממבחר העוגיות שאמא הייתה מכינה לשבת. עם הזמן שכחתי אותן.
רולדת בצק עלים ממולאת בבשר טחון
רולדת בצק עלים ממולאת זה מאכל של אבא, כלומר מאכל שאבא היה מכין. הוא קרא לזה בורקס של עצלנים. בדרך כלל המטבח היה הממלכה של אמא, אבל בפעמים שאבא השתלט על המטבח הוא היה מכין את מנות הדגל שלו, ואחת מהן הייתה הרולדה.
סלט עדשים שחורות ובטטה
אחד הדברים האהובים עלי הוא חיפוש מתכונים חדשים, או שינוי של מתכונים קיימים. בדרך כלל כשאנחנו מתארחים או מארחים אלו הפעמים שנחה עלי חדוות היצירה ואני הופך את האורחים לשפני נסיון של מאכלים שמעולם לא הכנתי. באחת מהפעמים בקיץ שעבר שהתארחנו אצל חברים ושאלתי מה להביא, התשובה הייתה איזה שהוא סלט. ״מה את אומרת על סלט עדשים שחורות ובטטה?״ שאלתי את הזוגה. ״בטטה?״ היא הסתכלה עלי במבט מרחם, ״זה לא אחד מהירקות האלה שאתה לא אוכל?״
קציצות דגים מרוקאיות ברוטב עגבניות
אחד הזיכרונות הכי חזקים מימי ילדותי הוא של אמא עומדת ליד השולחן במטבח הקטן והצר. בקצה השולחן מחוברת מטחנת בשר עשויה מברזל יצוק, בולטת מעט מחוץ לדופן השולחן. מתחת לפתח היציאה של המטחנה קערה עמוקה. לצד המטחנה, צלחות עם בצל, שום, פטרוזיליה, כוסברה ופרוסות לחם שהושרו במים ונסחטו, וכמובן בשר. חוץ מימי שישי, בימי שישי את הבשר החליפו פיסות פילה דג. כמו בטקס,
לפת שיכורה ממולאת בשר ברוטב תמרהינד
״מה זה, אבא?״ שאל אותי הבן הצעיר מסתכל על הצלחת שהנחתי מולו. ״לפת״ עניתי. ״לפת?״ הוא חזר אחרי מסתכל בי במבט תוהה. ״Turnip" אמרתי, ״ טורניפ בעברית זה לפת״. למרות שהוא מדבר עברית שוטפת ואם צריך גם קורא וכותב, יש עדיין מילים שהתרגום לאנגלית הכרחי.
לחמעג׳ון
בדרך כלל אני משתדל להימנע מפחמימות, וזה לא קל, כי אני ממש, אבל ממש אוהב מאפים. בורקסים, פיצות, אמפנדס, אגרולס, דמפלינגס, עוגות, עוגיות... כמעט כל דבר שעטוף בבצק אפוי או מטוגן טעים לי. הריח המשכר של האפייה שממלא את הבית גורם לסערה בבלוטות הטעם שלי ומחזיר אותי לימי שישי של ילדותי, אל הארומה של בורקסים, עוגות ועוגיות תוצרת בית שהיינו טורפים בעודם חמים.