סלט חצילים מרוקאי
״מה קרה שאין סלטים?״ שאל אבא כשהתיישב לשולחן ארוחת הערב ביום שישי. ״לא הספקתי״ ענתה אמא, והמשיכה עם פירוט של מה כן היא עשתה באותו היום. היא הספיקה לנקות את הבית, לאפות 2 מגשי בורקס שיהיה לשבת בבוקר, 3 מגשי עוגיות ועוגה אחת, בכל זאת היינו 5 ילדים. בנוסף הספיקה להעמיד את סיר החמין שיתבשל כל הלילה, להאכיל אותנו צהריים, וקצת נשנושים של אחרי צהרים, לדאוג שכולנו נתרחץ, ולהכין ארוחת ערב שבת. רק מלספר על אני מתעייף.
חומוס
יש פעמים שאני לא ממש מבין מה הענין הזה בחומוס. בסך הכל מדובר בקטניה , טעימה אומנם אבל לא איזשהו דליקטס, טחינה קצת לימון שום ותבלינים . נשמע כמו מין ממרח נחמד, אבל לא איזה משהו שאי אפשר בלעדיו. אבל כל זה עובר לי כשאני יושב ליד שולחן עם צלחת חומוס טרי, פיתה טובה וסחוג. זה הרגע שבו אני שוכח את כל מנות השף עם השמות הפיוטיים, ומתמכר להנאה הצרופה השמורה לחומוס.
ריפעת – עוגיות תה מרוקאיות
לפני כמה חודשים כשכמה חברים הודיעו שהם מגיעים לבקר, נחה עלי רוח האפייה, וזה לא משהו שקורה לעיתים קרובות. למרות שאני מבשל, ויש כמה שיגידו שאפילו מבשל טוב, אפייה זה סיפור אחר. אבל, באים חברים, ואמא שלי תמיד אמרה שאי אפשר שלא יהיו עוגיות ליד התה. אמא כבר מזמן לא איתנו, גם אבא לא, ומאיפה אני אמצא עכשיו מתכון טוב לעוגיות? מזל שבאחד הביקורים בישראל פגשתי את דודה דינה של משה, שידועה אצלנו במשפחה בזכות כישרון האפייה שלה והיתה מוכנה לחלוק איתי את המתכון המפורסם שלה ל.. ״עוגיות? יש לי מתכון מצוין בשבילך, קלי קלות.״
טוב אני רושם אני אומר לה…