אני אוהב לבשל כמעט כל סוג של אוכל, אוכל ים תיכוני, מרוקאי, צרפתי, עירקי, וייטנאמי או כל מטבח שיש, העיקר שיהיה טעים. אבל אחד המטבחים האהובים עלי ביותר הוא המטבח שאני קורא לו ״מה שיש במקרר״.
עוגיות יויו מרוקאיות
״מה אפשר להביא?״ שאלתי את החברים שהזמינו אותנו להדלקת נר חנוכה. ״מה שבא לך״ ענו, ״אנחנו סומכים עליך שתביא משהו טעים״. זו בדרך כלל התשובה כשאני שואל מה להביא, מה שמאתגר אותי כל פעם למצוא משהו חדש ומעניין להביא.
קציצות ירק מרוקאיות
״תנסה, לפחות פעם אחת, ואם זה לא יהיה לך טעים אני אכין לך משהו אחר״ הייתה אמא מנסה לשכנע אותי. אבל אני בשלי, מסרב אפילו לטעום. ״שמתי בקציצה רק דברים שאתה אוהב, תפוח אדמה, גזר...״ המשיכה
פאי מייפל פקאן
״אתם רוצים גם עוגה?״ שאלה המלצרית, ״יש לנו עוגות מצוינות״ הוסיפה. הסתכלנו אחד על השנייה מנסים להחליט אם בכלל, ואם כן איזו עוגה לקחת. בתי קפה לא היה מקום שהגענו אליהם לעתים קרובות. בדרך כלל היינו מתגודדים בגינה שהייתה סמוכה לקיוסק השכונתי.
חזה הודו ממולא
את חג ההודיה אנחנו חוגגים אצל המשפחה המורחבת שלנו כאן. זו לא משימה פשוטה לתאר יחסי הקירבה בין המשתפים בארוחה. באחת הפעמים הראשונות שחגגנו ביחד, הבן הצעיר לקח אתו מצלמת וידאו, עבר אורח אורח ושאל ״איך אתה קשור אלי?״
תבשיל בשר עם חומוס וירקות שורש
אחרי שהגשם הראשון מגיע, והרוח מסחררת את עלי השלכת ומבהירה שהיא פה כדי להישאר לפחות עד האביב, אני מוצא את עצמי חוזר אל אחד המאכלים שעושים לי תמיד חם בלב, וגם בבטן. למרות שכילד לא הסכמתי לאכול מאכלים שמכילים יותר ממרכיב אחד,
