סיגרים מרוקאים
״בואו, הולכים לבקר את סבתא״ אמר אבא. שמחנו, אחי ואני מאוד אהבנו את הביקורים אצל סבתא. סבתא גרה בשכונה ישנה בצד השני של העיר. באותם שנים להגיע אליה היה כרוך בנסיעה בשני אוטובוסים, והליכה לא קצרה ברגל.
עוגיות בוטנים
״אמא קנתה את העוגיות האלה שאנחנו אוהבים״ קרא אלי אחי הקטן מיד כשחזרתי הביתה מבית ספר. ״איך אתה יודע?״ הקשיתי, ״זה עוד לא פסח״, ״ראיתי אותן כשהיא הוציאה אותן מהסל.״ הוא ענה. בלוטות הטעם שלי הגיבו מיד ודרשו סיפוק מיידי. ״איפה אמא?״ שאלתי מנסה שהרוק לא ייזל לי מהפה.
לבבות ארטישוק ממולאים בשר טחון ברוטב לימון
״אתה באמת יודע לבשל?״ שאלה איזבל (שם מומצא בהחלט) כשישבנו לפנות בוקר במסעדה קטנה בפריז אחרי בילוי של לילה רווי אלכוהול. במעורפל זכרתי שדיברנו במשך הערב על אוכל ועל בישולים. כנראה שהאלכוהול גרם לי להרגיש לפחות גורדון רמזי כי עניתי ״כן, אני מבשל מצוין״ מנסה להרשים את איזבל.
נזיד בשר עם ירקות שורש ושזיפים מיובשים ביין אדום
אחד הדברים שהכי זכורים לי מהמטבח של בית ההורים הוא המספר הרב של הסירים שעמדו בו זמנית על הגז. במטבח של כ 8 מטר מרובע שהכיל בתוכו פינת אוכל, נראה לי שבכל רגע נתון היו לפחות 3-4 תבשילים שונים מתבשלים על הכיריים, ובדרך כלל מתווספים אליהם מאפה או שניים בתנור.
מעקודה – פשטידה מרוקאית
דן, חבר ילדות שלי, ואני בילינו ביחד ימים ארוכים של הנאה. באחת הפעמים אמא שלו הציעה לנו לאכול ושאלה אם אני אוהב פשטידה. ״מאוד״ השבתי בשמחה. פשטידה מרוקאית הייתה אחד המאכלים האהובים עלי.
